בבקשה גור קטן וחמוד!

אני אתנהג יפה! מבטיח!!!״

אין הורה שלא שמע את זה לפחות פעם בחייו אך ברגע שהמשפט נזרק לאוויר,

אתם יכולים לחוש כמעט פיזית איך אורח החיים הרגוע והמוכר שלכם מתרסק לרסיסים יחד עם הפמוט המדהים שקיבלתם מדודה חנה לחתונה.

כיצד השטיחים שלכם הופכים לערימת קרעים יחד עם נעלי הבית והדמיון ממשיך להשתולל…

אבל מה בין השטיח המדהים מאיקאה לבין אושרו וחיוכו של ילדיכם האהוב???

רק אל תתפלאו כשבגיל 50-60 ילדיכם הבוגרים לא מרבים לבקר אותכם.

תזכרו הדברים בחיים שלנו קשורים זה בזה יותר מהצפוי.

אני בטוחה שהאושר של ילדיכם הוא בראש סדר העדיפויות עבורכם לפחות כמו שהוא עבורי וכאמא מנוסה וגם כילדה שגדלה עם כלבים כל חייה אחרי שהלחץ והתחנונים הבלתי פוסקים שלי הצליחו לשכנע את הורי ( טוב בעיקר את אימי כי אבי תמיד היה בעד) להביא כלב, הכנתי לכם כמה טיפים ועצות שאני מקווה שתמצאו כמועילות גם עבורכם.

נכון זה לא קל בהתחלה, למרות שעם הדרכה נכונה וארגז כלים מתאים החוסר נוחות מצטמצם לכדי מינימום אבל תמיד יש שלולית פה ושם וזו סיטואציה נורמלית בגידול של כל גור מכל גזע שלא תבחרו אבל תוך זמן ממש קצר ומעט התמדה מצידכם, כדור הפרווה המתוק והקופצני עם עיני כפתור, יביא לביתכם ולמשפחתכם אושר ושמחה גדולים פי מאה מהחוסר נוחות הקצר שבחינוך הראשוני של הגור.

אז מה הם היתרונות הגדולים בצירוף כלב למשפחה עם דגש מיוחד לילדים?

פסיכולוגים כבר מזמן קבעו שאצל ילדים שגדלים עם כלב הם ילדים שהרבה יותר מהר מבינים את נושא לקיחת האחרות על מעשים ואת השרשרת של פעולה–תוצאה בכל תחומי החיים שלהם.

תכונות יקרות מפז אלו ספק אם יתפתחו כראוי מול מסך מחשב או משחקים עם בובות פרוותיות.

מלבד זאת הילדים בקלות יתרה פותחים את רזי נפשם לחברם ההולכים על ארבע.

לדברי פסיכולוגים שהשתתפו במחקר, ילדים סבורים שכלבם האהוב תמיד מוכן להקשיב לבעיותיהם הגדולות והקטנות ותמיד נמצא שם עבורם כדי לחזק ולנחם ברגע קשה.

לצערי לנו ההורים לא תמיד יש את הזמינות המיידית כדי לראות או לשמוע את כל ה״צרות״.

מחקר פסיכולוגי שנערך בגרמניה הביא למסקנה מעניינת שכלב בבית משפיע באופן פעיל וחיובי על חינוך הילדים.

הילדים שגדלו עם כלבים ונבחנו מול אלו שגדלו ללא כלבים נצפו כבעלי תכונות אנושיות חשובות מפותחות הרבה יותר.

התכונות שנבחנו :

• נאמנות
• יושר
• סובלנות לשונות של הסובבים 
• סלחנות
• אהבה ללא תנאי
• חוסר רצון להשתתף בחרם 
• אמפטיה

כך שלפני שאתם מסרבים לילדיכם לקבל חבר על 4 תשקלו את כל הבעד והנגד.

יצא לי לשמוע את  המשפט הבא ״כלב לא מתאים לנו כי הבן/הבת שלנו פוחד/ת מכלבים״ 

מה שיש לי לומר על כך הוא שאם מתאים לכם לטפח בילד שלכם פחדים כל שהם בלי קשר לכלב אז זו בהחלט בעיה אבל אם לא כך הדבר אז הבאת גור מתאים ( עם דגש על התאמה והדרכה) לילד כזה במהרה תפטור אותו מהפחד המיותר ובעקבות כך הכלב ישפר הן את

בטחונו העצמי והן את תחושת המסוגלות האישית.

ילד שיש לו כלב בבית לרוב יהיה זה שהילדים האחרים באים אליו בשמחה.

במקרים מסויים הכלב הופך להיות מוקד עליה לרגל ממש ( וזה מניסיון אישי) של חברים לכיתה .

וכמובן איך אפשר לשכוח את המחקר האחרון שמסקנותיו היו שילדים שחיים בבית עם כלבים הם ילדים הרבה יותר בריאים פיזית והרבה פחות רגישים למחלות ואלרגיות. אז זה ממש לנצח בכל החזיתות!

אז איך בוחרים את הכלב הנכון עבורכם ועבור ילדיכם?

זיכרו שבדיוק כמו ילד הכלב הוא לכל החיים ( או לפחות לכל חייו שלו) ולא צעצוע שמחליפים כשמתקלקל או יוצא דגם חדש!

כדי להתאים את הכלב המושלם עבורכם כך שהחיים שלו ושלכם יהפכו לחוויה משותפת לאורך שנים רבות, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים.

1.את גיל הילד וגודלו הפיזי.

אם ילדיכם צעיר או קטן מימדים הבאת כלב גדול מידי ( כן כן הגורים החמודים גדלים בסוף) עלולה להביא לסיטואציה שלילד יהיה קשה לקחת חלק פעיל בטיפול בכלב אפילו בדבר בסיסי כמו טיול פיפי בצהרי היום.

אם ילדיכם צעיר מאוד הבאת כלב קטן מידי עלולה לסכן את חיי הכלב כי יש גזעים שאפילו נפילה מגובה של 30 ס״מ בהיותם גורים, מסתיימת באסון עבורם( צ׳יוואווא, פומרניין, מלטז, יורקשייר).

אם הכיוון שלכם הוא לכלב גדול, המלצתי היא שמשקל הכלב בבגרותו לא יעלה על שני שליש ממשקל גופו של ילדיכם.

דבר מאוד חשוב שיש לקחת בחשבון זה כמובן את הדרישות והרצונות שלכם כי בסופו של דבר מי שאחרי על שלומם ורווחתם של כל הגורים בבית , ההולכים על שתיים וההולכים על ארבע אלו אתם ההורים.

האם אתם מנהלים אורח חיים פעיל מאוד או פעיל פחות יהווה משקל חשוב בבחירת גזע הכלב.

האם נשירת שיער תיצור בעיית

אקלים במערכת היחסים ביניכם גם כן שאלה מאוד מאוד חשובה.

ישנם מספר גזעים שנחשבים ללא נשירים אבל צריך לדעת שהיתרון המאוד גדול הזה בא עם דרישות טיפוח קפדניות רבות יותר מכלב נשיר אבל ההשקעה משתלמת ללא צל של ספק.

כל גזע מביא איתו מכלול עשיר ומגוון של תכונות, פיזיות ומנטליות שמתאימות או לא מתאימות למי מאיתנו. למשל אני לא אחשוב על לקחת כלב שזקוק לפעילות פיזית אינטנסיבית כי מסלול החיים שלי והעדפות האישיות שלי לא יאפשרו לכלב לקבל את מה שהוא צריך ובעקבות זאת גם אנחנו לא נהנה מכלב מתוסכל בבית.

כאמא עובדת לשתי ילדות מתבגרות ( 17-12 היום) לבית עם מספר כלבים, בחרתי לגדל את הבולדוג הצרפתי שהוא גזע קטן אך חזק מאוד ומתאים לחיים אפילו בדירות קטנות ומאוד מתאים לילדים בכל גיל ואת הגזע המופלא מכל הבישון פריזה שהוא הכלב משפחה האולטימטיבי בעיני מכל הבחינות.

על שניהם כבר כתבתי בהרחבה בעבר ומצרפת למי שמעונין להעמיק את הקישור למאמרים…

https://www.facebook.com/1144076073/posts/10208525653395868/

https://www.facebook.com/groups/149557035749678/?ref=share

נקודה מאוד חשובה. כלב גזעי הוא כלב בעל תעודה שמעידה על הגזע שלו בדומה למהנדס או רופא שגם להם נלוות תעודה.

כלב ללא תעודה, אם דומה חזותית לגזע כלשהו הוא כלב ״דמוי גזע״ וככזה ללא ניתן לצפות ממנו להיות בעל אותן תכונות מיוחדת שנלוות לגזע זה או אחר.

אם בחרתם בגזע מסויים אז רק כלב גזעי ומתועד ואם בחרתם לאמץ אז לאמץ בתבונה ועם הדרכה של מאלף או איש מקצוע חיצוני וניטרלי שיעזור לכם להתאים את הכלב המעורב היותר מתאים לביתכם .